451שירת העצבים-קברט סאטירי-צוותא451
צוותא בשיתוף אמרגן פרטי אלי מנטבר מגישים באולם צוותא ובכל הארץ קברט סאטירי
מאת אפריים סידון המתחדש ומתעדכן בכל הופעה בהתאם למאורעות והמציאות המשתנה
אצלנו בכל שעה.
משתתפות במופע שש בחורות יוצאות ביה"ס לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים בו הוצג המופע במהדורתו הקודמת מלפני כמה שנים.
שמות המשתתפות הן:שיפי אלוני,מורן ארביב-גנס,אורית זפרן,אפרת מילוא,עדי נוי,קרן
אור קיצ'ס והן מלוות בפסנתר ע'י עדי דויטש.
הרעיון שבמופע הוא שנלקחו שירים מפורסמים ידועים ביותר והמילים הותאמו כך
שהפכו למופע סאטירי מוסיקלי מאוד אקטואלי עדכני יפה ומומלץ.
זאת סאטירה נוקבת ואיכותית ביותר, שמצליחה כאמור בשינוי קל של מילים לתאר מציאות לא כל כך סימפטית אך עושה זאת בטוב טעם אם כי בציניות ועוקצנות.
הסאטירה שנונה,קולעת,לועגת, גם מצחיקה וגם כואבת.במילים אחרות-מעולה.
תוך כדי המופע אתה צוחק לפעמים בפה מלא,נהנה ומתרגש אך יחד עם זאת נפתחות לך מחדש העיניים על המציאות הכואבת והכל כך מוכרת.
המופע מתחיל ברגל ימין כאשר שש עלמות חן נאות בשמלות שחורות וצעיף לבן,פרח
באוזן נכנסות לבמה ושרות את "ים הזיבולים"
הביצוע של כל המשתתפות מצוין.
הרגל הימנית אינה עוזבת את המופע עד סופו ואנו שומעים את "ארץ ישראל יפה" סאטירה
על הנשיא קצב,"אלף בית" שאו ציונה נס ודגל" ואח'.
לא נעדרות מהמופע מעטפות הנמסרות,שחיתות שילטונית,חוסר התחשבות בקשישים,עניים,אלימות,עובדים זרים וכן פקקי תנועה-באב אל פקק.
הקהל שנהנה הנאה מלאה משתף פעולה ומצטרף בפזמונים החוזרים המוקרנים .
המופע ממשיך עם כנר על הגג-"לו רק יהודי היתי"ששר ערבי. ו''עם ישראל חי"-ואי.
בהמשך מושרים " 13 מלאו לנער"-לגדול בלי נשק וסכין קציפית-טעות,"צנח לו" ז"ל ז"ל.
"נזכור את כולם"- מחלקי התקנים והכח וכן "כל הכבוד לשר"-כל הכבוד לשטר.
שיר מהמחזמר חתולים.אנחנו כאן אזרחים ותיקים יש לנו מקום בפח.זנחתם רבבות עניים
רחמו קצת על החתולים.אצלנו בחצר-המדינה בונים לי מכל העולם.מה דרכינו
האחרונה-עוני וזיקנה.
המופע מסתיים עם "אל נפסיק לשיר עם מגב שריון וחיל אויר אם את גלעד בשבי עוד
נשאיר לא נפסיק לשיר"....
זאת סאטירה עדינה מוגשת בחן רב ובביצוע מעולה המראה את התופעות
השליליות בחיינו.
שינוי המילים לפעמים מילה או שתיים בלבד בשיר ידוע ומאוד פטריוטי הופך אותו
לסאטירה עוקצנית ובעל משמעות אחרת לגמרי מהמקור.
הבימוי העריכה והכוריאוגרפיה של דניאלה מיכאלי יצרו מופע סוחף,קיצבי ביותר,מהנה
ומוצלח .
אין כמעט שטח הן פוליטי,הן כללי והן הנוגע לחיינו היום יומיים שאינו מטופל ושלא
נמצא השיר הנכון כדי להפכו למטרה סאטירית.
לראות או לא לראות:מופע קולע,משעשע,מריר ומכאיב.סאטירה מושחזת.מומלץ ביותר.
נכתב על ידי elybikoret , 31/12/2008 11:31
צוותא בשיתוף אמרגן פרטי אלי מנטבר מגישים באולם צוותא ובכל הארץ קברט סאטירי
מאת אפריים סידון המתחדש ומתעדכן בכל הופעה בהתאם למאורעות והמציאות המשתנה
אצלנו בכל שעה.
משתתפות במופע שש בחורות יוצאות ביה"ס לאמנויות הבמה סמינר הקיבוצים בו הוצג המופע במהדורתו הקודמת מלפני כמה שנים.
שמות המשתתפות הן:שיפי אלוני,מורן ארביב-גנס,אורית זפרן,אפרת מילוא,עדי נוי,קרן
אור קיצ'ס והן מלוות בפסנתר ע'י עדי דויטש.
הרעיון שבמופע הוא שנלקחו שירים מפורסמים ידועים ביותר והמילים הותאמו כך
שהפכו למופע סאטירי מוסיקלי מאוד אקטואלי עדכני יפה ומומלץ.
זאת סאטירה נוקבת ואיכותית ביותר, שמצליחה כאמור בשינוי קל של מילים לתאר מציאות לא כל כך סימפטית אך עושה זאת בטוב טעם אם כי בציניות ועוקצנות.
הסאטירה שנונה,קולעת,לועגת, גם מצחיקה וגם כואבת.במילים אחרות-מעולה.
תוך כדי המופע אתה צוחק לפעמים בפה מלא,נהנה ומתרגש אך יחד עם זאת נפתחות לך מחדש העיניים על המציאות הכואבת והכל כך מוכרת.
המופע מתחיל ברגל ימין כאשר שש עלמות חן נאות בשמלות שחורות וצעיף לבן,פרח
באוזן נכנסות לבמה ושרות את "ים הזיבולים"
הביצוע של כל המשתתפות מצוין.
הרגל הימנית אינה עוזבת את המופע עד סופו ואנו שומעים את "ארץ ישראל יפה" סאטירה
על הנשיא קצב,"אלף בית" שאו ציונה נס ודגל" ואח'.
לא נעדרות מהמופע מעטפות הנמסרות,שחיתות שילטונית,חוסר התחשבות בקשישים,עניים,אלימות,עובדים זרים וכן פקקי תנועה-באב אל פקק.
הקהל שנהנה הנאה מלאה משתף פעולה ומצטרף בפזמונים החוזרים המוקרנים .
המופע ממשיך עם כנר על הגג-"לו רק יהודי היתי"ששר ערבי. ו''עם ישראל חי"-ואי.
בהמשך מושרים " 13 מלאו לנער"-לגדול בלי נשק וסכין קציפית-טעות,"צנח לו" ז"ל ז"ל.
"נזכור את כולם"- מחלקי התקנים והכח וכן "כל הכבוד לשר"-כל הכבוד לשטר.
שיר מהמחזמר חתולים.אנחנו כאן אזרחים ותיקים יש לנו מקום בפח.זנחתם רבבות עניים
רחמו קצת על החתולים.אצלנו בחצר-המדינה בונים לי מכל העולם.מה דרכינו
האחרונה-עוני וזיקנה.
המופע מסתיים עם "אל נפסיק לשיר עם מגב שריון וחיל אויר אם את גלעד בשבי עוד
נשאיר לא נפסיק לשיר"....
זאת סאטירה עדינה מוגשת בחן רב ובביצוע מעולה המראה את התופעות
השליליות בחיינו.
שינוי המילים לפעמים מילה או שתיים בלבד בשיר ידוע ומאוד פטריוטי הופך אותו
לסאטירה עוקצנית ובעל משמעות אחרת לגמרי מהמקור.
הבימוי העריכה והכוריאוגרפיה של דניאלה מיכאלי יצרו מופע סוחף,קיצבי ביותר,מהנה
ומוצלח .
אין כמעט שטח הן פוליטי,הן כללי והן הנוגע לחיינו היום יומיים שאינו מטופל ושלא
נמצא השיר הנכון כדי להפכו למטרה סאטירית.
לראות או לא לראות:מופע קולע,משעשע,מריר ומכאיב.סאטירה מושחזת.מומלץ ביותר.
נכתב על ידי elybikoret , 31/12/2008 11:31
אליביקורת
